<h1>סמ"ג לאוין סימן ש"ח</h1>
<h2>דף סו:</h2>
שלא יעבוד כהן עבודה אם הוא בעל מום שנאמר (ויקרא כ"א י"ז) איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב, ותניא בתורת כהנים (אמור פרשתא ג') איש אמר רבי אלעזר ברבי צדוק למדנו תינוק פסול אפילו תמים עד מתי עבודתו פסולה עד שיביא שתי שערות, אין לי אלא שנולד בו מום לאחר הדיב[ו]ר, כלומר לאחר שנאמרה אזהרה זו היה בו מום, לפני הדיבור מניין תלמוד לומר אשר בו מום, אין לי אלא שנולד תמים ונעשה בעל מום בעל מום ממעי אמו מניין תלמוד לומר אשר יהיה בו מום, אין לי אלא תמידים שנקראו לחם שנאמר (במדבר כ"ח ב') את קרבני לחמי לא(י)שי מניין לרבות שאר קרבנות ציבור תלמוד לומר (ויקרא כ"א כ"א) לחם א-להיו לא יגש להקריב, ומלשון הקרבה מרבה שם את הדם שנאמר (ויקרא ט' ט') ויקריבו בני אהרן את הדם [אליו] מניין לרבות אימורי חטאת ואימורי אשם ואימורי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים תלמוד לומר לא יקריב, מניין לרבות את הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח ומנחת נסכים תלמוד לומר לא יגש להקריב, מניין לרבות אף היציקות והבלילות והתנופות וההגשות והקמיצות וההקטרות והמליקות והקבלות וההזאות תלמוד לומר לא יגש להקריב, יכול יהא חייב על כולן תלמוד לומר לחם מה לחם מיוחד שהוא משום עבודה אף כל שהוא משום עבודה יצאו אותן שאינן משום עבודה עד כאן הברייתא. תניא בתורת כהנים (שם ה"ה) אין לי אלא מום קבוע מום עובר מניין תלמוד לומר אשר בו מום (ע"פ יראים סי' שכ"ט). וגרסינן בפרק האומר (קידושין ס"ו ב') מניין שאם עבד פסול שנאמר (במדבר כ"ה י"ב) הנני נותן לו את בריתי שלום וי"ו דשלום קטועה ללמד כשהוא שלם יעבוד ולא כשהוא חסר, עוד תניא בתורת כהנים (שם פרק ג' הי"א) מניין שאם עבד בעל מום שחילל תלמוד לומר (ויקרא כ"א כ"ג) ולא יחלל את מקדשי, רבי אומר מניין שבעל מום במיתה נלמד חילול חילול מתרומה, וחכמים אומרים אין בעל מום במיתה אלא באזהרה (ע"פ יראים סי' ש"ל—של"א), ודברי חכמים עיקר.
אמרינן בפסחים פרק אלו דברים (ע"ב ב') ובקדושין פרק שלישי (ס"ו ב') שחלל אף על פי שאינו עובד אם עבד לא חילל שנאמר (דברים ל"ג י"א) ברך ה' חילו ופועל ידיו תרצה אפילו חולין שבו (מרצה) [תרצה] (ע"פ רמב"ם ביאת המקדש פ"ו הל' י').
